top of page

יום ה׳, 21 בספט׳

|

אולם תמוז | הרצל 12 ב"ש

רישומי ילדות

הסינפונייטה הישראלית באר שבע

הכרטיסים לא במבצע
הציגו אירועים אחרים
רישומי ילדות
רישומי ילדות

שעה ומקום

21 בספט׳ 2023, 20:30

אולם תמוז | הרצל 12 ב"ש

מידע נוסף:

רוני רשף: רישומי ילדות (2018) אראל פז: מים (19991)  ים | נהר | גשר מיכאל וולפה: קונצ׳רטו לחלילית (1995) מבוא ורומנסה | שיר אהבה ומחול | דומיית המדבר | מחול מסיים

רוני רשף

זוכת פרס אקו"ם למלחינים לשנת 2022, יוצרת בסוגות וסגנונות מגוונים הכוללים מוסיקה קונצרטנטית ומוסיקה לתיאטרון, קולנוע וטלוויזיה. היא הלחינה חמש אופרות, מחזמר, שני מחזורי שירים, יצירות קאמריות ותזמורתיות, ולחנים לעשרות הצגות וסרטים, ביניהם שיתופי פעולה רבים עם תיאטרון גשר, הסטודיו של ניסן נתיב, תיאטרון הבימה, תיאטרון תמונע, ה-  Living Theaterובי"ס ג'וליארד.

פרויקטים מהשנתיים האחרונות כוללים את "רגעי לילה", שהוזמנה ע"י דואו אוויר ומיתר וזכתה לביצועים רבים, "משחק קלפים" שבוצעה ע"י רביעיית מיבוס (ארה"ב), "מה בעצם צריך לדעת" שהוזמנה והוקלטה ע"י אנסמבל מודאליוס, מוסיקה ושירים להצגה "האוצר מתחת לגשר" בתיאטרון גשר, ופסקול לסדרה "מושלמים" בהוט 8.

אירועים קרובים כוללים בכורה ליצירה בהזמנת האופרה הישראלית, עיבודים עבור רביעיית נגני הפילהרמונית הישראלית והרכב "קווינטה", ובכורה בארה"ב לאופרה "ילד טוב".

רוני בעלת תואר דוקטור ממנהטן סקול אוף מיוזיק (ניו יורק), והיא בוגרת האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים ומאנס קולג', סדנת המלחינים של American Opera Projects, וסדנת כתיבת מחזות הזמר מטעם BMI.

רוני מכהנת כראש המחלקה ליצירה רב-תחומית באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים, ונמנית על הסגל של ביה"ס למוסיקה של הקריה האקדמית אונו.

המלחינה כותבת על יצירתה "רישומי ילדות": "היצירה הוזמנה ע"י ביה"ס לאמנויות תלמה ילין, ונכתבה בעקבות שלושה ציורים של דודו גבע שצייר בילדותו. העיסוק בציורי הילדות של גבע השתלב עם היותי אם לילדים צעירים ועם ייעוד היצירה לתזמורת נוער, וכך קרה שהתמה המרכזית שהעסיקה אותי לאורך העבודה על היצירה היא ילדות, ובאופן יותר מדויק, ההבטחה הגלומה בילדים, וגלגוליה בבגרות. ציורי הילדות של דודו גבע העידו על כישרון גדול וסביבתו צפתה לו עתיד אומנותי כביר, ובאופן דומה כל ילד טומן בחובו את ההבטחה הגדולה ביותר שיכולה להיות: התבגרות, הגשמה, וגדילה כאדם שלם, טוב ומיטיב, בין אם בחיים האישיים ובין אם באופן שמשפיע על העולם סביבו. כתוצאה מסיבות שונות ומגוונות, לא כל הילדים מגשימים את כל ההבטחות הגלומות בהם, והפער בין הקסם וההבטחה של הנעורים לבין הגלגולים שהם עוברים בבגרות, העסיקו אותי לאורך הכתיבה.

היצירה מורכבת משלושה פרקים מרכזיים, כל פרק מתאר ציור של גבע, וביניהם שזורים קטעי אינטרמצי שמציגים את נושא הילדות. ניתן לומר שפרקי הציורים מייצגים ילדות מנקודת מבט אותנטית ילדית, ופרקי האינטרמצי שביניהם מייצגים את הילדות מפרספקטיבה בוגרת. שמות הציורים, לפי הסדר בו הם מופיעים ביצירה, הם "פינוקיו וחבריו", "לילה בים" ו"התזמורת הקטנה".

היצירה מוקדשת לכל הילדים ולכל המבוגרים, לרון דודי האהוב, ולחברו הקרוב דודו גבע, שהבטיח וקיים והשאיר אחריו מורשת מופלאה וייחודית".

אראל פז

מלחין ומורה למוסיקה, יליד ישראל, 1974. פז זכה בפרסי הלחנה שונים, ביניהם שני פרסי ראש הממשלה לקומפוזיטורים בשנים 2006 ו-2017; ארבעה פרסי אקו"ם בשנים 2005, 2010, 2013 ו-2020; שני פרסי ליברסון בשנים 2000 ו-2006; פרס ראשון ופרס הקהל בתחרות בינלאומית שנערכה בסיאול 2001; פרס ע"ש YOSHIRO IRINO במסגרת הפסטיבל של איגוד המלחינים האסיאתי בשנת 2004.

בעל תואר ראשון ומוסמך הוראה מן הפקולטה לקומפוזיציה וניצוח באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים. את לימודי המוסיקה החל בגיל שבע, בקונסרבטוריון בכפר סבא. במשך עשר שנים למד נגינה בכינור ולאחר מכן בוויולה. מעבר לתוכנית הלימודים המקובלת במגמת המוסיקה בתלמה ילין, למד קומפוזיציה אצל סרג'יו נטרא, ובהדרכתו הגיש רסיטל גמר לבחינת הבגרות בקומפוזיציה. בשנת 2000 סיים את לימודי התואר הראשון באקדמיה למוסיקה בירושלים, במהלכם למד קומפוזיציה אצל ארי בן-שבתאי ומרק קופיטמן.

אראל פז כותב על יצירתו "מים": ליצירה שלושה פרקים הנושאים את כותרות המשנה: "ים", "נהר" ו"גשם". היצירה הולחנה בשנת 1999 ובוצעה בבכורה בשנת 2000 ע"י התזמורת הסימפונית חיפה. על יצירה זו זכה אראל פז בפרס ליברסון. מאז בוצעה היצירה פעמים נוספות בדנמרק ובאיטליה, והוקלטה ע"י התזמורת הסימפונית ירושלים.

הביצוע הנוכחי במסגרת חג המוסיקה, ודברי ההסבר לתכניה אותם אני כותב עתה, מהווים הזדמנות עבורי לבחון במבט לאחור את דרך המחשבה שלי כשהייתי מלחין צעיר בן 25 – אז הסברתי שהיצירה, כפי ששמה מרמז, שייכת לסוגה שנקראת "מוסיקה תוכניתית", ושכל פרק ביצירה מתאר סוגים שונים של מפגשים בין אדם למים בטבע, ואפילו המלצתי לדמיין בזמן ההאזנה את ההתפתחות והמרקמים המוסיקליים השונים כשחייה בים, שיט במורד נהר ושיטוט בגשם. במהלך כתיבת היצירה אכן השתמשתי בצורת מחשבה זו בעיקר כדי להתוות את המהלך הצורני שלה. לעומת זאת, כמלחין בן 49, אני נוטה להסתפק במופשטות של המוסיקה כפי שהיא ולכן דווקא הייתי מבקש מהמאזין להתעלם מהקשרים חוץ מוסיקליים, או לחילופין שכל מאזין ידמיין את מה שמוחו ונפשו מזמנים לו בעת ההאזנה".

מיכאל וולפה

מוסיקאי יוצר ואיש חינוך, נולד בתל אביב בשנת 1960, חבר קיבוץ שדה בוקר. מבין יצירותיו האחרונות, "שיר פרידה" (2021), סימפוניה בארבעה פרקים שחוברה בימי מגפת הקורונה, "וריאציות אנדלוסיות על נושא של מוצרט" (2021) לפסנתר ולתזמורת, "סרנדה סלאבית" לפסנתר ולתזמורת (2022), "דמותה" – מחזור שירים לזמרת, מקהלה ותזמורת, על פי לחנים של מרדכי זעירא לשירי רחל (2022), "פנטסיה כורלית" לפסנתר, מקהלה, סולנים ותזמורת (2023), ע"פ מילים של רחל, חבצלת חבשוש, דוד פרישמן ורבי שמואל הנגיד.

וולפה זכה בפרס אקו"ם על מפעל חיים בשנת 2009 ובפרס רוזנבלום לאמנויות הבמה של עיריית תל-אביב בשנת 2010 עבור מכלול עבודתו כמנהל אמנותי וכיוצר. בשנת 2014 זכה בפעם השנייה בפרס ראש הממשלה לקומפוזיטורים. בחודש דצמבר 2018 הוענק לו פרס שרת התרבות על שם יצחק נבון עבור תרומתו לטיפוח התרבות היהודית והישראלית.

וולפה מוביל את פסטיבל "צלילים במדבר", בקיבוץ שדה בוקר שבמועצה האזורית רמת הנגב, המוקדש למוסיקה ישראלית על כל גווניה וסגנונותיה, אותו ייסד בשנת 1998, ומכהן אף כמנהל אמנותי של פסטיבל "פסנתרים" בתיאטרון ירושלים, אשר הוא נמנה על מייסדיו בשנת 2013. במשך שש שנים שימש כמנהלו האמנותי של חג המוסיקה הישראלית.

וולפה מכהן כפרופסור באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים, ומלמד במספר בתי ספר ומוסדות חינוך בירושלים וברמת הנגב, ביניהם התיכון הישראלי למדעים ולאומנויות (יאס"א), התיכון לחינוך סביבתי והמכללה למוסיקה במצפה רמון.

למד קומפוזיציה באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים ובאוניברסיטת קיימברידג' בבריטניה. השלים עבודת דוקטורט על הסימפוניה הבריטית במחצית השנייה של המאה העשרים במחלקה למוסיקולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים.

הקונצ'רטו לנגן חליליות ותזמורת קאמרית הוא מן היצירות המרכזיות במפעל חייו היוצר של מיכאל וולפה. כתיבתו היוותה אבן דרך בעיצוב סגנונו, המתכתב עם הרומנטיקה הלאומית, שואף לשלב מזרח ומערב לכדי אמירה אישית, תוך הקשבה לנוף האקוסטי של הזמן והמקום בהם הוא יוצר. היצירה בוצעה בבכורה בחודש יוני 1995 ע"י נגן החליליות המקסיקני הורציו פרנקו והתזמורת הקאמרית הקיבוצית בניצוחו של מרדכי רכטמן.

בשנים 2022-2019 ערך המלחין את היצירה לגרסת פסנתר חדשה ומפורטת, שיצאה לאור במכון למוסיקה ישראלית, ולפרטיטורה מוגהת ומעודכנת.

לקונצ'רטו ארבעה פרקים, שבכל אחד מהם מוצג היבט אחר הן טכני והן סגנוני של הנגינה בחליליות. ארבעת הפרקים קשורים זה בזה מן ההיבט הסגנוני והמוטיבי, והם שוזרים את האיכויות והטכניקות השונות של החלילית, הן ככלי הבעתי והן ככלי וירטואוזי, לקונצ'רטו במתכונת של המסורת הרומנטית.

המלחין מבקש להקדיש את היצירה לזכרו של נגן הבסון, המעבד והמנצח מרדכי רכטמן, אשר ניצח על ביצוע הבכורה של היצירה, ואשר הלך לעולמו לפני שבועות אחדים, ב-27 במאי 2023, והוא בן 97. מרדכי רכטמן שימש כנגן הבסון הראשון של התזמורת הפילהרמונית במשך שנים רבות. הוא היה מוסיקאי יוצר ופדגוג רב השראה. עיבודיו ועריכותיו את מיטב היצירות הקאמריות של הקלאסיקה והרומנטיקה, מהוות מפעל יוצר רב חשיבות, שהשפעתו על דורות רבים של מוסיקאים ייחודית ומעוררת השראה. יהי זכרו ברוך.

מנשה לוקין – נגן חליליות

מנשה לוקין הוא נגן חליליות, סטודנט מצטיין באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים בכיתתו של מיכאל מלצר. הוא מופיע על במות מגוונות. מצד אחד, מוזמן בקביעות להופיע בכנסיות שונות בארץ ובשווייץ, תוך קיום דיאלוג יהודי-נוצרי. מצד שני, מבצע מוסיקת כליזמר בהזדמנויות מגוונות יחד עם התעניינות ומחקר של חזנות וניגונים חסידיים. בנוסף לשלל היצירות מתקופת הרנסנס והבארוק, שאותן הוא מנגן ב-15 חליליות שונות, מנשה מרבה לשלב ברפרטואר שלו יצירות של מלחינים ישראלים.

בתחום המוסיקה הישראלית בולטות הופעתו בקונגרס העולמי ה-18 למדעי היהדות ברסיטל לחלילית ופסנתר שהוקדש כולו ליצירה הישראלית, וכן ביצוע הבכורה של הקונצ'רטו השני לחלילית של אהרון חרל"פ, שהוקדש למנשה ע"י המלחין, יחד עם תזמורת סימפונט רעננה בניצוחו של דורון סולומון.

זכה במקומות ראשונים ובפרסים יוקרתיים בתחרויות שונות, ביניהן תחרות החליליות הבינלאומית TARF, התחרות ע"ש פאול בן-חיים לביצוע מוסיקה ישראלית, תחרות כלי הנשיפה והנקישה של האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים, תחרות הקונצ'רטו באקדמיה למוסיקה ולמחול ירושלים, מלגת יונס וסוראיה נזריאן לנגינת מוסיקה קאמרית ומלגת קרן התרבות אמריקה-ישראל.

מנשה החל בלימודי חלילית בכיתת גב' עדית פז בקונסרבטוריון "הסדנה" בירושלים, ולאחר שנת לימודים בישיבת "מחניים" התגייס לצה"ל במעמד מוסיקאי מצטיין. מנשה השתלם אצל מורים בינלאומיים רבים, ביניהם אריק בוסגראאף (אמסטרדם), פטר הולצלאג (המבורג), פדרו ממלסדורף (ברצלונה), שאנג-פאנג צ'יו (וינה). מנשה סיים שנה שלישית באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים ועתיד להמשיך את לימודיו בבית הספר הגבוה למוסיקה ואמנות בווינה.

רני קלדרון – מנצח

רני קלדרון, יליד ישראל 1972, הינו מנצח מלחין ופסנתרן. מכהן כמנצח ראשי ומנהלה המוסיקלי של תזמורת הסינפונייטה הישראלית באר שבע החל מספטמבר 2023.

הוא למד באקדמיות למוסיקה בתל אביב ובירושלים אצל פנינה זלצמן, מנדי רודן, נעם שריף, יבגני צירלין ויצחק סדאי. בהמשך השתלם באירופה בתחום האופרה אצל ברונו ריגצ'י בפירנצה, כאסיסטנט של טוליו סרפין – תלמידו של טוסקניני, אצל ז'אנין רייס בפריז, ועוד.

כיהן כמנהל מוסיקלי של בית האופרה של סנטיאגו דה צ'ילה (2021-2009) והאופרה הלאומית של לורן בצרפת (2018-2014).

כמנצח אורח ניצח על התזמורות הלאומיות של בלגיה, רוסיה, איל דה פרנס בפריז, תזמורת בטהובן בבון, התזמורת הלאומית של מונפליה, תזמורת הנסיכות של אסטוריאס באוביידו ספרד, התזמורת הלאומית של אורוגואי, תזמורת הרדיו של רומניה, התזמורת הפילהרמונית של סופיה, התזמורת הסימפונית ירושלים והתזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון.

הוא הופיע במגוון רחב של רפרטואר אופראי צרפתי, גרמני, רוסי, ואיטלקי מגלוק ועד קורט וייל, ביניהם בתי האופרה של טורינו, דרזדן, קיל, בריסל, מונטה קרלו, ורשה, בילבאו, Theater an der Wien, האופרה העממית בווינה, האופרה המלכותית הדנית, האופרה הישראלית החדשה ועוד.

כמלחין מסיים רני קלדרון בחדשים אלה כתיבת אופרת ענק המבוססת על הרומן הנודע של ויקטור הוגו "נוטרדם דה פריס" ("הגיבן מנוטרדם"). הוא ביצע את הפרלוד לאופרה בפסטיבל קולמר בצרפת בשנת 2019. יצירותיו האחרות כוללות מחזורי שירים ברוסית וסצנה לירית לבס, מקהלה ולתזמורת, "אל אובידיוס", למילים של פושקין.

כפסנתרן הופיע בסדרות רסיטלים מוסברים עם 32 הסונטות של בטהובן לפסנתר, שבעה רסיטלים של שופן ועוד, וכן כסולן ומנצח בקונצ׳רטי של מוצרט.

הסינפונייטה הישראלית באר שבע

הסינפונייטה הישראלית באר שבע נוסדה בשנת 1973. שתי מטרות ניצבו לפני התזמורת בעת הקמתה: הבאת מוסיקה בצורה קבועה לבירת הנגב וליישובים סביבה, ולשמש מקור תעסוקה לנגנים עולים חדשים שהתיישבו בבאר שבע.

במהלך חמשת העשורים האחרונים, התזמורת משרתת בהתמדה ובנאמנות את קהילת חובבי המוסיקה בבאר שבע והנגב. לצד הופעותיה על כל בימות הקונצרטים בארץ, פרצה התזמורת את גבולות סביבתה והפכה לגוף אמנותי בעל מוניטין בארץ ובחו"ל.

לצד סדרות הקונצרטים המגוונות של התזמורת בבאר-שבע וברחבי הארץ, פועלת התזמורת במישור החינוכי-מוסיקלי ומקיימת סדרות קונצרטים לגיל הרך, לתלמידי בתי הספר היסודיים והתיכוניים ולסטודנטים באוניברסיטת בן-גוריון ובמכללות בנגב. מידי שנה פוקדים את אולם הקונצרטים של הסינפונייטה עשרות אלפי ילדים, בני נוער וסטודנטים הנחשפים ליופייה של המוסיקה הקלאסית.

במשך השנים, מאות מוסיקאים מן השורה הראשונה הופיעו עם הסינפונייטה, ביניהם לאונרד ברנשטיין, אייזיק שטרן, פנחס צוקרמן, ז'אן פייר ראמפל, שלמה מינץ, שילה ארמסטרונג, סופי סולומון, יורי בשמט, אשר פיש, גיא בראונשטיין, מריאל נורדמן ועוד.

הסינפונייטה הוציאה תקליטים ודיסקים, בנוסף להקלטות רבות לרדיו וקיימה סיורי הופעות רבים בארץ ובחו”ל: בקרנגי הול בניו יורק, בריצ’רדסון הול שבטורונטו, בפסטיבל הול שבלונדון, הרקוליזאל שבמינכן, גאודי שבברצלונה ועוד.

מייסד התזמורת הוא נסים אלשיך, ואבי אוסטרובסקי כיהן כמנצח הראשי ומנהלה המוסיקלי הראשון. אחריו מונה מנדי רודן, שמונצח בתזמורת כמנצח הכבוד שלה. המנצח הראשי ומנהלה המוסיקלי כיום הוא רני קלדרון, שמכהן בתפקיד זה החל מעונת הקונצרטים 2024-2023. מנכ"לית התזמורת היא קלאודיה צובל

בעזרת כלי נגינה מסקרנים נצא יחד עם אנסמבל אקוט לטיול פנטסטי בין צלילי המקום, העיר והמדבר, מוסיקה מפעם ומעכשיו. נהפוך לדג ששוחה במים וגם במרום, ביום שישי בבוקר נכין מתכון של עוגה משבעה מרכיבים, נשיר, נרקוד ונזוז יחד מצד לצד.

"מצד לצד" הוא ניסיון לעדכן ולו במעט את התרבות הישראלית, מלמטה, מהיסוד. הזדמנות להתחבר למסורות מקומיות, ואולי רק הזמנה להציץ לתרבות רחוקה, קסומה ומסתורית ובטח למחוא כפיים עם כל המשפחה בקצב חדש!

כבר יותר מעשור שאנסמבל אקוט ("הקשב!" בצרפתית) יוצרים, מופיעים ומחפשים איך בדיוק נשמעת תרבות ישראלית עכשווית. ביצירתם אקוט משמיעים קול ייחודי המתכתב בצורה עמוקה עם המסורות המזרחיות מהבית, ובו זמנית שואף לפרוץ את גבולות הנוסטלגיה אל עבר אומנות עכשווית.

הגרעין היוצר של ההרכב הזוג ענבל ג'משיד וגלעד ואקנין מנגנים יחד עוד מימי התיכון.

בעזרת עיסוק בחומרי גלם מקומיים מהמזרח ומהמערב, שירי משוררים בני זמננו ובעברית, מוזיקה פופולרית ואמנותית וכלי נגינה מסורתיים וחדשים כאחד הם יוצרים יחד עם חברי ההרכב מוזיקה מזרחית – עכשווית – אמנותית.

שיתוף

bottom of page